אנתרופיק (Anthropic) פרסמה לאחרונה את הדו"ח השני שלה במסגרת ה-Anthropic Economic Index – יוזמה חדשה שמטרתה להעמיק את ההבנה בהשפעות ה-AI על שוקי העבודה והכלכלה לאורך זמן. הדו"ח החדש מתמקד בנתוני השימוש ב-Claude.ai מאז השקת Claude 3.7 Sonnet, המודל העדכני והמתקדם ביותר של החברה, אשר מתבלט במיוחד ביכולות קידוד סוכני (agentic coding) ובמצב "חשיבה מורחבת" חדש.
מהממצאים עולה כי מאז השקת Claude 3.7 Sonnet, נרשמה עלייה ניכרת בנתח השימוש במודל למטרות קידוד, כמו גם ביישומים בתחומי החינוך, המדע והרפואה. במקביל, מצב "החשיבה המורחבת" החדש, המאפשר למודל לחשוב זמן רב יותר על שאלות מורכבות, זוכה לשימוש דומיננטי במיוחד במשימות טכניות ויצירתיות, ובפרט בקרב חוקרי מדעי המחשב, מפתחי תוכנה, אנימטורים ומעצבי משחקי וידאו. הנתונים המלאים של המחקר זמינים להורדה חופשית.
ניתוח דפוסי השימוש במצב "החשיבה המורחבת" של Claude 3.7 Sonnet מגלה כי הוא מופעל בעיקר בהקשרים של פתרון בעיות טכניות ויצירתיות. כמעט 10% מחוקרי המחשוב ומידע משתמשים בו, ואחריהם מפתחי תוכנה (כ-8%), אמני מולטימדיה (כ-7%) ומעצבי משחקי וידאו (כ-6%). בנוסף, הדו"ח בחן את האיזון בין שימוש ב-AI לצורך הרחבת יכולות (augmentation) – כגון למידה או איטרציה על פלט קיים – לבין אוטומציה – השלמת משימות באופן ישיר. הממצאים מראים כי האיזון נשמר על 57% הרחבת יכולות, אך חלה עלייה באינטראקציות למידה (מ-23% ל-28%). לדוגמה, משימות של קופירייטרים ועורכים הראו את רמת איטרציית המשימות הגבוהה ביותר, בעוד שמשימות של מתרגמים ומתורגמנים נטו להתנהגות "הנחייתית" (directive), כלומר המודל השלים את המשימה עם מינימום התערבות אנושית.
חידוש משמעותי נוסף בדו"ח הוא השקת טקסונומיה "מלמטה למעלה" (bottom-up) של דפוסי שימוש ב-Claude.ai. בניגוד לגישות קיימות המסתמכות על הגדרות מראש, טקסונומיה זו כוללת 630 קטגוריות מפורטות – החל מ"עזרה בפתרון בעיות אינסטלציה" ועד "מתן הנחיות לטכנולוגיות סוללה ומערכות טעינה". מטרת גישה זו היא לחשוף מקרי שימוש ייחודיים שעשויים להתפספס בגישות ה"מלמעלה למטה". אנתרופיק מציינת כי היא תמשיך לעקוב אחר המדדים הללו ולפתח חדשים, ככל שיכולות המודלים ישתפרו ויתרחבו היישומים שלהם בכלכלה.
